סוף שנה -2019 – השקט הרועש

שנה של שקט… הרבה הקשבה… נאמר כי "אדם הוא אדם יותר מכוח הדברים שהוא שותקם, מאשר מכוח הדברים שהוא אומרם" (אלבר קאמי).

כל זה לא אומר שלא הקשבתי, כמויות, שיניתי כיוונים, גם כאן שלט יותר גוון אינסטרומנטלי… הכלים דיברו…

עוד לפני רשימת המופלאים שלי הנה רשימת שירי Spotify שליוותה אותי השנה. להנאתכם.

הנה הצלילים שרישרשו לי ואותי השנה:

Glen Hansard – This Wild Willing

תוצאת תמונה עבור ‪Glen Hansard - This Wild Willing‬‏

אלבום נוסף לאירי הותיק, כל הארסנל הושת באלבום הזה – מילות חכמה, אקספרסיביות, כוונה, נחישות ובין השיטין, בעיגולים, בפינות של שם וכאן יש יופי מכאיב, כזה של דקירות קור, צרידות, כמו לעמוד על סף תהום גבוהה, כאשר הרוח משחקת בך, כמו תחליט האם ליתן מעוף או סתם לסתור בשיערך, אלבום שיצא לי כמו קרן שמש חמימה בין עננים בהרבה מהבקרים שנסע איתי לעבודה.

Thom Yorke – Anima

Thom Yorke - Anima.png

אני אוהב כל מה שהוא עושה החייזר האנגלי הזה. אני אוהב את זה שהוא אדם חושב, לא נגרר אחרי הזרם, אמן שחווה את האנושיות (או החייזריות שלו). יותר אלקטרוני בניצוחו של גודריץ' והכל טוב.

YĪN YĪN – The Rabbit That Hunts Tigers

תוצאת תמונה עבור ‪Yin Yin - The Rabbit That Hunts Tigers‬‏

אחד האלבומים ששמעתי הכי הרבה השנה, של ההרכב ההולנדי הזה שנמצא על הספירה שבין אפרוביט, לרוק, למוסיקה מהמזרח… גרוב שגורם לך להיות איש שמח, תמיד עדיף…

Jessica Pratt – Quiet Signs

תוצאת תמונה עבור ‪jessica pratt quiet signs‬‏

ציפור שיר, לבנת מראה, רוגע ונועם. אלבום מרוח בחום נשי… כיף לכרבול, כיף לחשיבה, אכן סימנים שקטים ברוח…

J.S Ondara – Tales of America

תוצאת תמונה עבור ‪js ondara‬‏

אלבום ראשון לקול הצלול הזה. קנייתי במוצאו בן 26. מביא את סיפור "החלום האמריקאי" שלו, עם השפעות של פולק שורשי, קאונטרי עם טוויסט של מוצאו ושוב קול של ילד שטרם התחלף קולו, צלול. אלבום של שבת בבוקר, עם הקפה המהביל…

Nick Waterhouse – Nick Waterhouse

Nick Waterhouse

איזה כיף של אלבום, ניחוחות ימים עברו, רוקנרול, וינטג' Sול, R&B. לנגן בנסיעה עם רוח בפנים, עם האישה שאתה אוהב לידך, בשקט שמפולח על ידי צלילי גיטרה וכלי נשיפה… אושר… וכשראיתי את ה- What's in my Bag שלו יצאה נפשי על טעמו המשובח, גיליתי כמה כעכים. סימנתי למעקב עתידי, רק טוב יצא מזה…

A.A Bondy – Enderness

תוצאת תמונה עבור ‪A.A Bondy - Enderness‬‏

שמעתי שיר שנשמע כמו מים, מתגלגל כמו נחש בין השיחים – WOW. בונדי מעיד על עצמו שלא למד, סיפור חיים של סמים, אלכוהול, ים והכל בתוך המוסיקה של האלבום האדיר הזה. הוא זנח משהו את הפולק שלו לעבר אלקטרוני יותר, מכונות תופים וריFים ערטיאליים. Low-Fi, ההוכחה לאמירה ש"פחות זה יותר"… ויש שם עצבות שורשית כזו שגורמת לך לנסות ולהבין…

Budos Band – V

תוצאת תמונה עבור ‪budos band v‬‏

הרכב אמריקאי שנותן כבוד ל- Afro-Soul של שנות ה-60-70 של המאה הקודמת, צלילים שמזכירים את פלה קוטי, את המערב הפרוע, קשוח, אינסטרומנטלי, והפעם יותר מתמיד צליל כהה יותר, כזה שבועט ולא מוצא מנוחה.

JJ Whitefield – Brother All Alone

תוצאת תמונה עבור ‪jj whitefield brother all alone‬‏

מפיק גרמני, גיטריסט ובעיקר עושה מוסיקה אינסטרומנטלית שהוציאה אותי מדעתי… מערב כל כך הרבה יחד והתבשיל מהביל ניחוחות והרבה עניין – ג'אז, קראווט, הודי, ועוד… שעות על גבי שעות של ניגון, וזה עובר משם לפה, תהפוכות באלבום עצמו… סיפור שלם.

Steve Gunn – The Unseen in Between

תוצאת תמונה עבור ‪Steve Gunn - The Unseen in Between‬‏

שמעתי את סטיבי לאורך שנים אבל אף פעם לא התחברתי כמו שבאלבום הזה, ששוב שרה רבות במדורי השמע שלי בשנה זו. האלבום הזה מהודק יותר, מלודי יותר, ולדעתי הטוב ביותר שלו בשנים האחרונות. כדאי גם לבדוק את האלבום האקוסטי שיצא לאחר מכן…

Rose City Band – Rose City Band

אלבום ראשון של ההרכב מפורטלנד, פרויקט חדש של ריפלי ג’ונסון (Wooden Shjips ו-Moon Duo) ולדעתי גם הטוב שבהם. המון רגעים היו לי עם האלבום הזה השנה. יש לי משיכה לאלבומים כאלו בדיוק, פשוטים, קול עורבני משהו, גיטרות סלייד מפעפעות מדי פעם, גרוב איטי… מה אדם צריך יותר? נסיעה בנתיב חד סתרי, אך הנוף נחמד והרוח מכה בדרך הנכונה…

Erik Truffaz Quartet- Lune Rouge

Picture

שלוש שנים מאז האלבום הקודם של החצוצרן הצרפתי הבלתי נדלה הזה, אשר מביא פיוז'ן לג'אז, עם נגיעות מהכל. צלילים שגם מי שאוזנו אינו מורגל בג'אז יעכז לאורם. יש הרבה נגנים טובים בעולם, אבל לעיתים ההבדל בין אלבום מעולה לטוב הוא ביכולת איסוף והרכבת פאזל הנגנים. האיש הזה מצטיין בזה. שוב נוף פתוח ומתמשך לכל הכיוונים… נשען על ה- rhythm section, היפ-הופ, ג'אז, רוק, אלקטרו-ג'ז ועושר ואושר עד עצם היום הזה.

Brad Mehldau – Finding Gabriel

תוצאת תמונה עבור ‪brad mehldau finding gabriel‬‏

אלבום שנכתב על ידי הפסנתרן המוכשר הזה, שאיך שהוא תמיד מפתיע, תמיד מפזז במחוזות לא מוכרים ומנסה… Mehldau כתב שהאלבום נכתב לאחר קריאה מאומצת בתנ"כ – התנ"כ הרגיש כמו איזו תולדה אל ההווה מבחינתו – סיוט ארוך ומסויט או דווקא תמרור אזהרה… אלבום פוליטי עם עבר והווה ותהיות על העתיד…

John Johanna – Seven Metal Mountains

תוצאת תמונה עבור ‪John Johanna - Seven Metal Mountains‬‏

האלבום השני של הבריטי ה"מוזר" הזה (ואני אומר את זה בפן החיובי). שוב אלבום קונספט המושפע מהכנסייה האתיופית והסיפור אודות Enoch, אותם שבעה הרים מטאליים מייצגים את האימפריות העולמיות שדיכאו את המין האנושי ושלטו בו. אלבום שנשמע אחרת מהתכסית ה"רגילה" של הנשמע, המון כלים, הפקה שונה, הרמוניות שונות…

Howe Gelb – Gathered

תוצאת תמונה עבור ‪Howe Gelb - Gathered‬‏

מעל 40 אלבומים יש לאיש הזה (יחד עם Giant sand כמובן), אבל האלבום הזה אהוב עלי במיוחד, אולי לאור כך שהוא מתחבר פה עם המון אמנים, עם פרשנויות שלו לשירים של אחרים כמו לאונרד כהן – והכיסוי שלו ל- Thousand kisses Deep של הכהן הגדול יחד עם M. Ward זה אחד משכיות החמדה המסתלסלות ביותר שנשמעו אצלי שנה זו. רוגע…

Floating Points – Crush

תוצאת תמונה עבור ‪Floating Points - Crush‬‏

לדעתי סם שפרד הוא אחד מהמפיקים, האלקטרונאים היצירתיים ביותר כרגע. אני חושב שכל הוצאה שלו לאורך השנים האחרונות היתה בסיכומי סוף השנה הרלוונטית שלי. אתה יושב ושומע וצורות מתגלגלות באופן סמיך במוח, מוסיקה שמאתגרת אותך, מוציאה אותך החוצה…

Greg Foat – The Mage

תוצאת תמונה עבור ‪greg foat the mage‬‏

Greg Foat עם או בלי ידידו Hampshire מנפק/ים המון אלבומים בשנים האחרונות, במנעד של ג'אז אקספירמנטלי ועד מוסיקת מעליות… אלבום אדיר שאני חושב עושה קשרים בין כל מה שנקרא British Jazz, סוגה עולה ובצדק… והג'אז ההיסטורי הבסיסי. אני אוהב שניתן לשמוע כמעט תמיד מסד של פולק בתזמור שלו, עם שליחת קרניים לעבר ולעתיד. ואם תשימו אוזניות על האוזניים תוכלו להבחין במאסטריג משובח במיוחד. אגב כתיבת שורות אלו הראו לי שהאיש הוציא עוד אלבום בסוף נובמבר שאני מניח שהיה נכנס לרשימה לו היה לי זמן להניח את אוזני עליו…

Patrick Watson – Wave

תוצאת תמונה עבור ‪patrick watson wave‬‏

פטריק ווטסון הוא אחד מהמוזיקאים שאני הכי אוהב. משהו בגישה שלו למוסיקה ואני לא יודע לשים את האצבע עליה, אבל הוא מנפק לי אושר לעילא ועילא. האלבום הקודם שלו מ- 2015 היה אלבום השנה שלי אז. האלבום הזה, 4 שנים לאחר מכן, ממשיך משהו את אותו תזמור אבל יותר שירה פנימה. האלבום עוסק באובדן והתתמודדות איתו, כמו תחת גל שמאיים למחוק את מי שאתה ומה שעימך… אובדן אימו, המתופף שלו, הפרטנר שלו… שיר אהבה שמושר אל עצמו, ביטחון עצמי בקול הפנימי ואמונה… קולות נימפה שנסחפה לחוף ומאייניה אל עבר לב ים לאחר שגועש הגלים ימוש…

Bremer/McCoy – Utopia

תוצאת תמונה עבור ‪bremer/mccoy utopia‬‏

הרכב שהכרתי השנה, שני חברי ילדות שיוצרים מוסיקה שעיקרה הוא הקלטה אנלוגית ומקורית, בס וקלידים, עם נוף של קופנהגן, הרבה חרכים של שקט בין צליל וצליל, עם הרבה קור ודרישה לשמיכה, הרבה טבע פראי. מתאים לחורף שתפס אותנו לאחרונה לא מוכנים…

Cochemea – All My Relations

ב- 15 שנה האחרונה טייל Cochemea Gastelum בעולם כסקסופוניסט בהרכב של Sharon Jones עליה השלום. באלבום הראשון שלו מציג לנו את שורשיו האינדיאנים עם הנוף הקליפורני שטוף השמש, עם נגיעות של הכל מהכל. אחד האלבומים שניגנו לי בלופים אין סופיים השנה, והוא יצא בתחילתה. אני חושב שמה שהכי נגע לי זה שהאלבום הזה אישי, מאוד אישי, עם המון על הכתפיים, סיפור… מאוד רוחני, כזה שגורם לך לצאת לאיזה ריקוד גשם מתוך אמונה שאכן ירד לאחר מכן ולמצער טפטוף…

ולהלן שלושת הכוכבים של השנה –

Allah – Las – LAHS

תוצאת תמונה עבור ‪Allah - LAS - LAHS‬‏

שוב קליפורניה, משהו שם השנה צקצק אלי… שוב מיקס מוטרף של השפעות, גיטרות מעולות, ושוב נופים, ים, חופים, חול… הם תמיד עניינו אותי החברים הללו, אך אף פעם לא הצלחתי להתחבר. השנה זה קרה עם האלבום הרביע, אבל אולי לפני – זה קרה עם הפסקול לסרט הגלישה שיצא אף הוא השנה – Self Discovery for Social Survival של הלייבל Mexican Summer המעולה. השיר שלהם (והשירים האחרים אף הם מפעמים) שם העיף אותי לתנוחה בלתי ברורה…

ואז הגיע גם האלבום אשר המשיך באותו כיוון של תנוחות מוזרות, ציורים של שמש ומים וגלים וגלשנים ואנשים יפים והמון שמש – אחלה Ride…

Alfa Mist – Structuralism

האלבום השלישי של Alfa Mist, ג'אזיזסט – קלידן בריטי (כן שוב) שמגיע לאחר ההצלחה של האלבום מ- 2017 Antiphon. את שניהם אני גיליתי השנה ושוב מצאתי את עצמי מתענג כחתול מול תנור ספירלה בלילה מושלג… שוב מדובר במשהו חדש, בליין חדש, בביצועים שיוצאים מגדר הרגיל, בפיוז'ן של R&B, היפ-הופ, הרבה אפריקה והרבה ג'אז… אני חושב שהאיש הזה יוצר אטמוספירה – אתה נכנס למקום, לאיזור, לריחות ולרשמים – פשוט ללכת לאיבוד במעטה הצלילים… אובדן במובן הטוב של המילה…

The Comet is Coming – Trust in the Lifeforce of the Deep Mystery

תוצאת תמונה עבור ‪the comet is coming trust in the lifeforce of the deep mystery‬‏

מה אומר ומה אגיד – סוף העולם רכוב על דרקון יורק אש…

In the sky will be seen a fire, dragging a tail of sparks…

הפעם הראשונה ששמעתי – ג'אז, אלקטרוניקה, Fאנק, אבל בכזאת נחישות, סתירה לפנים, אגרוף לאיזור הבטן… בראשותו של Shabaka Hutchings אחד ממובילי סצינת הג'אז הבריטי… ועם הקלידים של Dan Leavers המכונה Danalogue ותופאי משובח אף הוא Max Hallett – Betamax מוסיקה של מיסתורין… מעוף מסוכן, מדהים… בקטע Blood of the Past יחד עם קייט טמפסט, מעבר למילות המשובחות של קייט, הצלילים, ווואאוו, אין לי הרבה מה לומר – תשמעו, הכל מתרגש מהרגע הראשון, שבקה מביא מנעדים עם אלמנטים של בס בסקסופון, קלידים משוגעים ותיפוף ערטילאי… כל כך הרבה פעמים תפסתי את עצמי מחזיק את הראששששש ושואל: מה???????????????????, ועדיין… וגם יצא השנה עוד אלבום, ממשיך דרך לאותה קבוצה בשם The Afterlife, אשר טרם התעמקתי אך זאת אעשה.

זו היתה שנה מצוינת במוסיקה, לפחות לאוזני, האפשרויות של Spotify ואחיו, יחד עם האקלקטיות והפיוז'ן גרמה לי לפחות לצאת מגדר הבטוח לעבר השדות המוריקים, ווואוו ומצאתי חברים לחיים, ויש גם משהו ב"מסוכנות" של המוסיקה שאני שומע, יותר תעוזה, יותר צלילים בעולם שמתפתח מבחינה פוליטית ואקלימית לעבר אפוקליפסה, אני שומע את זה במוסיקה איך שהוא, או שאולי זה אני…

להמשך פורה ואף טוב יותר…

6 מחשבות על “סוף שנה -2019 – השקט הרועש

  1. פינגבק: סיכומי שנה נבחרים 2019 | אנטנות השמיימה

  2. כתבת "גם כאן שלט יותר גוון אינסטרומנטלי… הכלים דיברו"
    לכן אני מתפלא לראות שלא כללת ברשימה שלך את Coastal County – Coastal County

    • אהלן דורי – תודה.
      אתה יכול להתלונן מכך שלשיח הוורדים יש קוצים, או לשמוח על כך שבשיח הקוצים יש וורדים – ועל שום מה?
      ראשית, עדיף תמיד על חציה המלא של הכוס להתבונן…
      השני, מודה שלא עלה ברדאר שלי האלבום המומלץ. אכן אחת מהמטרות של הרשימה הינה לעורר דיון ואלבומים אשר לא עלו אצלי, בדיוק כמו זה שהומלץ – שוב תודה על כך…

  3. לא התלוננתי – התפלאתי.
    אני דווקא מעריך מאוד את ההשקעה שלך ושל כמותך.
    Coastal County לא זכה להרבה חשיפה מכיוון שאין אותו ביוטיוב או בערוצי הסטרימינג.(שני שירים ב Spotify לא כל כך נחשב).

    • גם אני לא התלוננתי – ההיפך – אמת היא שפיספסתי ואכן היום חיפשתי וראיתי שאין ב- Spotify. אנסה למצוא דרך לשמוע. היתה שנה מלאה בתופינים…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s