זמנים שכאלו – סיכום שנת 2020

הרבה אפשר לומר על השנה הזו אבל יפה יותר לשתוק לגביה… הנה מספר כעכים, 19 במספר, אשר הסבו לי עונג יותר מאחרים בשנה טרופה זו. ביום כזה מספר 19 הינו מספר 1 וכהנה וכהנה שכן ביצירי הנפש עסקינן, והנפש יוצאת לה ולמזלנו חוזרת ולעיתים כזו ולעתים אחרת וכך השפעת המוסיקה עליה וכלפיה…

Sentenced To Love by Aging

הרכב בהובלתו של David McLean אשר את האיש והן את ההרכב הכרתי שנה זו לראשונה. העטיפה קרצה, המוסיקה ליטפה לאחריה. מצאתי את עצמי רבות מאזין ומקשיב – כמו איזה ספר בלשי טוב, film noir במיטבו, יחד עם איזה כוס של דגן מזוקק ומולטט במידה הראויה, גשם בחוץ, ספר עב כרס על הברכיים – ואז אני מתעורר וחום אימים בחוץ, קיצוניות לגווניה, מגיפה ופוליטיקה – ועדיין כל זה לא הוריד וכהוא זה מטיבו של האלבום… צלילי הג'אז, לעיתים נשמע כמו Bohren & Der Club of Gore, עם סוף טוב יותר… אחד האלבומים ששמעתי הכי הרבה השנה – עם בוא החורף כנראה עוד יותר…

Shores by Fleet Foxes

לפת-פתע צץ לו משום מקום אלבום חדש של השועלים, הציירים של עולם המוסיקה, שכן מן התו הראשון מוצא אני עצמי משוטט בשדות מוריקים, באלבום זה אף יותר מאלובמי עבר שלהם, וכמו תמיד שואל את עצמי איך ולמה איני רועה צאן אי שם בהררי האי-שם לבוש מכל הבא ליד, חליל בפי, חיוך מזוקן וכמה מהלכי ארבע מתרוצצים הנה וכהנה… כל זאת למרות שהוקלט במעמד הבידוד החברתי השגור בימינו אנו. Robin Pecknold כמו הקדיש אלבום זה לחיים נוכח המציאות תוך אזכורים והגיגים אודות גיבוריו כמו ארתור ראסל, נינה סימון, סם קוק ועוד רבים וטובים שכנראה פיספסתי. אחד האלבומים היותר טובים של השועלים לעניותי שלי, כזה גם שישתבח ברבות השנים…אולי… כך הוא רומז בשיר מטה, אחד האהובים עלי – מהדהד –

… "May the last long year be forgiven"

Phantom Birds by Matt Berry

שוב אישיות חדשה עבורי, שמעתי את Moonlight Flit באחד משיטוטיי במרחב ואז האלבום כולו התגלה, משהו הזכיר לי בניחוח, או בארגון את דילן של נשוויל, למרות שלעיתים לא. בכל מקרה אלבום שכיכב אצלי ויש בו הרבה רגעים של אושר, כאלו של הפתעה, אלו רגעי האושר הנוכחים ביותר – אלו שלא מצפים להם… ויש לו קנה קול לבחור…

Shabrang by Sevdaliza

Sevdaliza - Shabrang.jpg

קודם כל אמרתי מה זה העטיפה הזו – מי עשה את מה שעשה ומדוע? איך אפשר שלא להתעניין… אז מדובר באיראנית הולנדית שהוציאה אלבום שפשוט פשט עלי כלוחמים רומאים באחת ממלחמות הכיבוש של האימפריה. ממש כמו התמונה של אישה עם כוח שלא פוחדת להתקוטט על החשוב לה… מפוצץ בז'אנרים והתכתבויות עם כל כך הרבה כלים, צלילים, קולות – ואז לקפוץ לשיר הראשון Joanna – זה כמו קפיצת באנג'י – נכנעים – דגל לבן, יציאה ממחבוא וקבלת הפלקת מוסיקה שמותירה אותך לעיתים המום, לעיתים מצומרר, חוויה… השיר Wallflower… הBיט הזה אחד ה”רעים” ששמעתי הרבה זמן עם המצילות בצדדים, התיפוף הג'אזי, עם האמירה הזו – all is meant to be… אם היה צריך לבחור אלבום בגין רטט השערות הסומרות בשמיעתו הראשונה – זהו האלבום…

Angel in Disguise by Leifur James

הפך להיות האלקטרונאי האהוב עלי לאחרונה – לאחר שהתוודעתי לאלבום הקודם שלו והמעולה A Louder Silence אשר הפך להיות פסקול עבורי, לא יכולתי שלא לשמוח שהבחנתי מעל גלי הספוטיפיי ביצירה חדשה של הלונדוני היקר הלז. מדובר בלולאה ממכרת. אני בתור אדם שומע, נמצא תמיד במאבק פנימי להספיק לשמוע עוד לבין התענוג המצוי בשמיעה של יצירה שמזדחלת לך בתוך האפרכסת… תמיד אותה מחשבה – אולי נשמע משהו שלא שמעתי, אולי בדיוק כעת אפתח אריזה וממנה ישלף ייצור מעורר שילך עימי שנים וכולו וכולו – עם האלבום הזה לא צלח הדבר ונותרתי בלולאה שמסתלסלת לה ובסיומו חוזר חלילה… כיף. לאיש יש צליל יחודי שלו – עובד עלי…

Modern Yesterdays by Kaki King

kaki-king-cd

Kaki King ידועה ביכולת הגיטרה שלה, הטכנית, היכולת לבדוק גבולות בהקשר הזה. האלבום הזה עושה זאת בצורה מאוד מעניינית, למרות שהוא אקספירמנטלי – מצאתי את עצמי יושב ומקשיב, הרבה… חכמה היא לנסות משהו חדש, אקספירמנט ולהישאר שמיע…

Gold Record by Bill Callahan

Gold Record Bill Callahan.jpg

טוב, זה לא פייר, כי כל מה שהוא עושה אני אוהב – יש לו את היכולת לביל, הרוצח השקט, לגרום לך לעווית על הפנים, ניסיון כושל להבין מה הוא אומר, אבל לא כי זה חסר הגיון או צורה, אלא כי זו מחשבה או צורת מחשבה שאינה רגילה – זה משהו אחר – אתה חושב על עצם המחשבה שגרם לך השיר, ואחרי אתה מתחיל לחשוב על המלל, על הצליל ואיך זה תומך בשני וההיפך – והנה חלפה שעה… ואתה רק בשיר הראשון כי הוא מציג עצמו כג'וני קש וחותם כלאונרד כהן – כן ואני באמת חושב שהוא ברמת קיקלופים אלו… זו מחשבה, פילוסופיה, אבל כזו שעדיין בגובה העיניים – לא כזו שהולכת לתיאוריה הפלואידית – כזו שאתה תופש ביד, של בני-אנוש, לא עריטלאי, שלי ושלך – טוב שיש אותו… אהה ושכחתי אבל תקשיבו טוב יש לו גיטרה שמוציאה צלילים מפעפעים, פריכים, כמו אפיפית חמאה הם נלחצים ברשתות הלסת ונשברים לרסיסים של משהו… אמרתי שטוב שיש אותו… אהה והוא חתום על שיר השנה שלי (עם בוני פרינס בילי) בהמשך.

Siti of Unguia by Siti Muharam

וואחד סיפור מאחורי האלבום המדהים הזה – מתחבר עם המאבק הנשי הכל כך מוצדק – הכל כך ברור עד שלא מובן איך עם ההתפתחות האנושית מהווה עדיין סוגיה לדיון… לפני 100 שנה לערך בארכיפלג האפריקאי זנזיבר, שלוש סוגות מוסיקליות חוברו יחדיו – מוסיקה ערבית, מוסיקה הינדית ומוסיקה ממזרח אפריקה – Taarab זהו השם. עלייתו של הז'אנר קשור קשר גורדי כך נראה עם גב' אשר ענתה לשם Siti Bint Saad, או בשמה השגור "אום טאארב", היא סבתה של Siti Muharam, בעלת האלבום המפוצץ הזה אשר תרגומו הינו "מהפכת הרומנטיקה של זנזיבר", או משהו דומה לזה. אום טאארב היתה האישה הראשונה על האי עם אלבום ובעצם הרימה את הלוט בפני נשים והופעות מוסיקאליות אשר עד אז נתפשו כלא צנועות, כאלו שיגרמו לגברים לבצע דברים רחמנא ליצלן…

האלבום הזה מדהים כי הוא לוקח משהו עתיק והופך אותו רלוונטי, מודרני, משהו דומה לדודו טסה והקוויתים… מדובר בג'אם סשן, אחד, עם דמיונות של עולם טוב יותר, רומנטי, עם צלילים מסתלסלים עם הגיצים המהבילים מהמדורה, עולים ונעלמים כאחד, עוד, כינורות, דירבוקים, קול ינשופים מחוספס בקצוות ואתה מאוהב…

Eight Gates by Jason Molina

קלישאה שגורה בפינו היא כי משלא הלך אדם, לא נרגיש בחסרונו – והנה מולינה הלך, מוקדם מדי, הרבה הלכו לנו בשנים האחרונות, גדולים, טובים, מיוחדים, משפיעים, אך משהו אצל מולינה ואני יודע מהו – היכולת לתפוס ביד את העצב המדמם, כמו להחזיק את הלב שלך ולאגרף לכדי כאב נסבל, עם הקול, עם הגיטרה השבורה, עם המילים הללו – אני ממש מתגעגע, והנה הופיע כעך השנה – אוסף שירים של מולינה שהוקלט כאשר העביר תקופה בלונדון, בסמוך לאותה נשיכת עכביש ארסית ומוזרה (אשר כנראה גם לא קרתה) – אני שומע את מולינה פה ולא יכול שלא לחשוב שמדובר ביציר דמיון אשר באיזשהו אופן הוקצה גם לנו המתגעגעים… היופי של מולינה הוא הסדקים, חוסר השלמות, החריגות שלו – שכנראה גרמו לו ללכת מוקדם מדי מחד, אך ליצור יצירות כאלו גם…

Rough and Rowdy Ways by Bob Dylan

A man leans over a jukebox while a couple dances beside him

בוב דילן, פאקינג, רוברט צימרמן, וכמה שאתה אומר לעצמך הוא נשמע כמו גורגרת שעברה ניתוח לשיקום פלסטי ואחר ללא הצלחה, וזה דומה למה שהיה כבר, אבל זה עדיין טוב, טוב מדי, המילים, השירים, הנגינה, ההפקה… האמת היא שהרבה זמן לא היה אלבום של דילן שהכניס אותי לתוך מסגרת שלוחת זמן, מקום ומחשבה – מצאתי את עצמי ריק מקשיב, גומע, כמו תמיד מנסה להבין, כל פעם עוד דיבר במשוואה, כאשר אני מאבד שניים אחרים, כמו קריאה באריסטו, שוקע עמוק למשלים, למשוואות, ללא באור וזה מעיף אותך… אולי הוא נראה או נשמע כמו מורם מעם, הוא מתראיין כמו אחד שלא שם על אף אחד, לא כמו – הוא לא שם על אף אחד – אבל הוא לא יהיר – האלבום הזה הוא העובדה, כמעט בכל רצועה יש התרפקות על העבר, מעין מבט מעלה כלפי אלו שבנו, עשו, הביאנו עד הלום… לא יודע גם נראה לי מבט של איך הגענו עד הלום ומדוע… אפשר להתרפק על שמות השירים בלבד, "אני מכיל המון", פארפרזה על ויטמן, "גירסתי שלי לעצמך" ועוד לעילא ולעילא, והשיר נביא שקר שהזכיר לי את לייבוביץ ו"מהותו של המשיח שהוא יבוא. כל משיח שבא הינו משיח שקר"… כמו ספר עב קרס, טוב, ניגר, כזה שאורכו רק גורם לך לחשוש מה יהא לאחר שתגמע ממנו את גווילו האחרון…

40 Melodies by Ibrahim Maalouf

הילד בן 40, ויש משהו בגיל הזה, חצי כזה, משמעותי, כי אתה מתחיל להרגיש את הגוף, בגידתו ברוח, התאוששות הופכת להיות קשה יותר, פחדים וחששות… שינוי… מארח הרבה חברים ונותנים אינטרפטציות אינטימיות למלודיות שכבר יצאו לאור וחלק חדשות, מלווה בחברו ליצירה ב- 10 השנים האחרונות François Delporte וזה נשמע מהלב, מעין ג'ם סשן היולי, סקיצות, מחשבות – הרבה פעמים אלבומים מעין אלו לא צולחים כי הם מעושים ומאולצים – איכשהו השכיל האיש והחצוצרה לתת יופי של יצירה פה…

Rainbow Sign by Ron Miles

A photo of Miles playing cornet that is covered in splashes of color

אלבום ראשון ל-Miles ב- Blue Note, אחד האלבומים ששמעתי הכי הרבה השנה, רכוב על האופניים, רק הטבע ואני, שעות על גבי שעות, ובאוזניים מאנפפף לו Miles עם הקורנית על השפתיים. רוב המלודיות נכתבו בעודו שוהה לצד מיתת אביו הגוסס… ויש פה הכל, זה לא רק ג'אז, זה פופ, בלוז, גוספל, בופ ושות'… ועוד משהו ששמעתי – הקשר, יחסי הגומלין בין הנגנים, איכשהו שם בטבע, על האופניים, והאחידות של האלבום למרות שנוצר על גווניו ונגניו, גרמו לי להרגיש את ההיולי ביותר, את החיות שלנו, שבנו, בתור יונקים על הפלנטה…

What's New, Tomboy? by Damien Jurado

Damien Jurado: What's New Tomboy? Album Review | Pitchfork

אלבום קטן ואולי נשכח, זה שהוא יצא בתחילת השנה לא עוזר לו בכך… יש ל- Jurado יכולת לזקק רעיונות. באלבום הזה, השקט המלנכולי של Jurado מזדרקר לו, אולי יותר מאלבומים אחרים שלו, ויש בו מלכותיות, ממלכתיות – משהו שקשה למולל, אבל מרגישים חזק… שירים על חבר קרוב שנפטר, מטוס שמתרסק על דופן הר, רומנטיקה אפלה ושאלות כמו מי יהיה איתי ברגעים האפלים? מה שיפה ש- Jurado אינו מורבידי, אינו ציני, הוא מאידך עמוק על כל הרבדים של באר עמוקה – יש בה מיים מצילי מוות ומאידך עומק על גווניו, גווני כחול… Jurado מזמין אותנו בזמנים של בידוד, של שינויים בהרגלי הצריכה, להסתכל לריקנות באישוני העין, כי כוס מלאה החלה פעם מריק…

We’re New Again: A Reimagining by Makaya McCraven by Gil Scott-Heron/Makaya McCraven

Gil Scott-Heron / Makaya McCraven: We're New Again: A Reimagining by Makaya  McCraven Album Review | Pitchfork

נו, תגידו לא חוכמה לקחת אחלה אלבום כשלעצמו, להוסיף לו סלסולים והנה – אז לא כך הם הדברים. Makaya עושה מהאלבום של Scott Heron יצירה שלמה יותר, עכורה יותר (במובן החיובי), בלוזית יותר ורוחנית יותר… האלבום הזה ליווה אותי רבות, בשנית, השנה… תענוג.

Rejoice by Tony Allen/Hugh Masekela

Rejoice AllenMasekela.jpg

ההקלטה מ- 2010 וההוצאה השנה. Tony Allen הפך עבורי לאחד מהשופרות הקרובים ביותר, אחד מהשמיעים ביותר, אשף קולבורציות, לחץ על המשולש והנה לך מוסיקה לכל עת. Tony הלך לעולמו השנה באפריל, אדם שקט שעיצב, השפיע ותמיד היה שופר של כל הכיף במוסיקה בגרוב, במלודיות… ככל שמתקדם אנוכי עם הגיל, ג'אז הופך להיות החלק השמיע יותר עבורי, מה שגורם בבית להרבה דין ודברים – מצדדי ומאחורי אנשים יקרים שלא מורגלים בסוגה זו – ואולם Tony לוקח גם כאן וראו זה פלא שבת בבוקר והוא ממלא לנו את כל הנדרש… וכן החצוצרן Masekela אינו קוטל קנים – מחצצר עמוק ללב השמיים, ועם התיפוף הזה – זה אושר… הנה סרטון על עשיית האלבום.

Artificial Horizon by TaxiWars

אלבום שיצא בשלהי 2019 ופיספסתי אבל לפחות לפי הספוטיפיי היה השמיע יותר השנה אצלי. זה גילוי כי לא הכרתי את ההרכב הזה לפני השנה – וכששמעתי עצב ההתמוגגות התרחב משהו… מקצבי הג'אז, היפ-הופ, ריפרופ, רוק… וכנראה שזה מה שעבר עלי השנה כי גם האלבום הראשון שלי לשנה זו הוא סוג של תמהיל ג'אז ורוק, רקיד עם טוויסט, הכל מהכל… מדובר בחיבור בין Tom Barman, איש הפרונט של  dEUS ואיש הצינורות Robin Verheyen עם עוד סקשן תומך של בס ותופים – זה רענן ומעיף, מרטיט את עצבי הריקוד והנה אתה מנענע ללא תחושה והכל מהוקצע וחד… תענוגות…

Serpentine Prison by Matt Berninger

Serpentine Prison (Matt Berninger).png

נו התגעגעתי ל-National והאמת לא יכולתי לקבל יותר טוב מזה… National בקצב Laid-back… האמת היא שלא פעם תפשתי את עצמי אומר איך זה ישמע ברפוי יותר, נינוח יותר – אז הנה התשובה. אלבום סולו ראשון של Berninger, אינטימי שחושף צד אחר שלא היה מוכר לפני, צד gloomy כזה או אחר, “I’m near the bottom/Name the blues, I’ve got ‘em,” וככה זה נשמע הרבה לב, עם בריטון ייחודי, מלווה במלודיות שעושות את הקישור הנכון במוח. אלבום שיכול להסתלסל בלופים ימים שלמים ללא שנמאס.

For their Love by Other Lives

טוב, החבורה האוקלהומית הזו בראשותו של Jesse Tabish שזורה לי עמוק בלב, האלבום Tamer Animals הוא יצירת מופת שהכניסה אותם לשובך שלי ומאז אני הולך אחורה וקדימה עימם… החיבור ההרמוני בין קלאסי, לפולק, לשורשים, הכל שמיימי, צלילים שגורמים לך לראות את הטוב בהכל – באדם, במסביב… וזה מורכב, הרבה רבדים, הרבה כלים, צלילים על צלילים, אבל הכל מאוד צלול, מאוד משתלב, מאוד מחבק… אני שם באוזניות ומיד נרגע, כמו מבט על הים, מבחין במורכבות, תופים דלילים, פריכים, שירת הרפאים של Tabish, וההתאמה שלהם לעיבוד של הלהקה. האלבום הוקלט באורגון, בבית שאתם רואים מעלה… אני חושב שעצם היותם בבית, בזמנים אלו, יצר תמהיל יותר קבוצתי מאשר כל האלבומים האחרים של החיות המוזרות, האחרות הללו. ויש בשיר Lost day, אחד האהובים עלי, בעצם כולם אהובים עלי – For their Love, שמו של האלבום לא? אבל השורה הכי אימרפסיוניסטית, אמרת כנף –

“It’s a lost day man, for the newborn seeker”…

בקיצור חוויה של היפנוט, של רגש, על רפיון. אלבום של להקה, של יחד, של עצים, של מרחבים ושל אהבה. השיר החותם של האלבום מגדיר בדיוק מה עשה לי האלבום, אם לא הצלחתי להסביר מעלה, Turn me Sideways, או מה שזה אומר…

Big Vicious by Big Vicious

Big Vicious

אבישי כהן (החצוצרה) הולך עימי כברת דרך, עוקב אחריו עוד משלושת הכהנים ו- Third World love והקרירה האישית העשירה שלו. יש בו משהו מעבר לחצוצרן ג'אז, תמיד תמיד כמיהה לחדש, למשהו שונה, לייצורים אחרים… אחול מניוקי ייצור אחר – הייתי בהופעה של Big Vicious בבארבי, קדם קורונה, ועף לי הלב, הראש, אני חושב שחזרתי מחוסר מספר איברים הביתה, מלא התפעלות ממה ששמעתי, מהתמהיל הסמיך של חצוצרה וגיטרה ובס אלקטרוני, בעצם מהרכב רוק שהסולן שלו הוא חצוצרה… וואוו… האלבום הזה הוא Master Piece במה שהוא מחולל לנפש, לצלילי הנפש, לאושר הזה העילאי שאני מקשיב ל- Hidden Chamber כשאבישי פותח, עם תיפופי הג'אז המרצדים, הכל מהוקצע ולא יכולתי עוד…כל רצועה באלבום לוקחת לכיוון – כך King Kutner הרוקיסטי גורם לך לאסוף את הגיטרה ולהתמסר לריF המצוין הזה של רמירז ואיך שומעים כמה שהם נהנים שם החברים. שומעים שם בטהובן ושומעים שם Massive Attack ושומעים Trip-Hop, אלקטרוני, רוק, ג'אז ומה לא… נוסך לך חיוך של ילד לאחר מילקי, עם שפם לבן מסביב כדי להוות ראיה לאותו כיף. איזה תענוג של אלבום, של צלילים…

כן וחלפה לה עוד אחת, מייגעת, מוזרה, אבל מבחינה מוסיקלית הביאה לנו בהפוכה, ואני בטוח שאת הפטריות של אחרי הגשם, של אחרי הריחוק החברתי, נשמע גם שנה הבאה שתבוא עלינו לטובה… אינשאללה…

ולבסוף חשבתי לחלוק את שיר השנה שלי – עוד אחד שהעיף אותי – אני ממש זוכר את הפעם הראשונה שהונגש לי על ידי ספוטיפי ולא הבנתי מה עובר עלי – מה זו ההרמוניה הכל כך איכותית הזו של שני אנשים שאני כל כך אוהב לשמוע – הראשון ביל קאלהאן, אלבום שלו מככב מעלה והשני הנסיך הכי מוזר ביקום, אולי כלשהו, בוני פרינס בילי… חבל על המילים הסכיתו ושמעו – מומלץ אוזניות – כדי לשמוע את הדקויות, את ערבוב הקולות – כיסוי של Hank Williams Jr – שיר נחמד שנבעל, הולאם, הופשט מעורו והולבש בגדי שרד ועוד כל מיני כאלו לאחר שהשניים יחד עם Matt Sweeney עשו לו מה שעשו לו – אחחחחח המוסיקה מה שהיא עושה – יא-ווא-רא-די…

לבסוף רשימה של שירים מהאלבומים מעלה ואחרים אשר קרעו וחיברו הכל השנה עבורי…

מחשבה אחת על “זמנים שכאלו – סיכום שנת 2020

  1. פינגבק: סיכומי שנה נבחרים 2020 | אנטנות השמיימה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s